מרשמלו תוצרת בית , הזכות להיראות והחובה להראות (את הדרך)
תוכנית מרשמלו: התבוננות מקצועית, הדרכה קשובה וליווי אמפתי בהתפתחות פעוטות בחינוך ביתי בפריפריה הגאוגרפית והחברתית
בפריפריה החברתית בישראל מצויות משפחות לא מעטות שילדיהן נעדרים ממעונות היום בשל קשיים כלכליים, חברתיים, נפשיים או סביבתיים של הוריהם. ילדים שאינם מבקרים כלל במוסדות חינוכיים בגיל הרך אינם זוכים לחשיפה חברתית מספקת. הדבר עלולה לגרום לכך שעיכובים התפתחותיים (גופניים, חברתיים, רגשיים ואחרים) לא יאותרו בזמן.
לרוב, אצל משפחות כאלה אנו מוצאים תת-ניצול של משאבי הטיפול ואפשרויות השיקום הקיימות בקהילה.
במעונות היום המפוקחים קיימות תוכניות לאיתור עיכובי התפתחות, וילדים שמתגלה אצלם קשוי זוכים לסיוע הדרוש. לעומת זאת, ילדים שאינם מגיעים יאובחנו באיחור, אם בכלל, ויאבדו זמן יקר ומשמעותי בתיקון המצב.
פרויקט "מרשמלו תוצרת בית" יפעיל קבוצות של הורים וילדיהם בגילאי חצי שנה עד שלוש, הגדלים בחינוך ביתי בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. המפגשים השבועיים יתקיימו במרחב מותאם ונעים לילדים, ושם יתנהל סדר יום קצר הכולל זמן חופשי למשחק, ארוחת בוקר משותפת ופעילות קצרה. את הקבוצה יפעילו וילוו אנשי מקצוע מומחים בהתפתחות הילד. המפגש ילווה בצפייה אמפתית ויסייע באיתור הילדים שזכאים לסיוע, וכך התמיכה בהם ובהוריהם, לרבות הדרכה משמעותית, לא תאחר לבוא.
חגית מרפאה בעיסוק בתחום התפתחות הילד ומנהלת היחידה ההתפתחותית בירוחם. הייתה שותפה להקמה ולתפעול של מערך הפנאי והקהילה לגיל הרך בירוחם, והובילה את פעילותו בחמש שנותיו הראשונות. חברה בוועד המנהל בעמותת "הורים למען חינוך אחר בירוחם", ושותפה להקמת "מסלול חינוך שחר" לחינוך מונטסורי משלב, בשיתוף עם משרד החינוך ומועצת העיר ירוחם. בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בתוכנית שוורץ, בהתמחות מדיניות וקהילה בגיל הרך של האוניברסיטה העברית בירושלים.
קידום שפה ספרותית בקרב ילדים ותלמידים באוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב .הפיכת השפה הספרותית לשפה מדוברת כבסיס להבנה ולמימוש עצמי של הילד.
השפה הערבית המדוברת נחשבת גורם הפוגם בסיכוייו של התלמיד להצליח ברכישת השפה הספרותית על כל מרכיביה. מצד שני, מחקרים באוריינות לשונית מראים שחשיפת התלמיד, בצעדיו הראשוניים, לשפת הספר, משפיעה לטובה באופן מרחיק לכת בתחום הלימודי ובתחום החברתי.
בכוונתי להוביל מסע ייחודי לקידום השפה הערבית הספרותית מהגיל הרך. במילים אחרות: השפה הערבית הספרותית תהווה גורם מרכזי בחייו, בזהותו וביכולת המימוש העצמי של התלמיד הערבי הבדואי בנגב.
שליטה בשפה הספרותית היא תנאי הכרחי להישגים משמעותיים (וכמובן להצטיינות) במקצועות ליבה ובכל מישור מדעי אחר. לכן, במקביל לצמיחת השפה המדוברת אצל הילד, משימתה של קהילת המחנכים הערבית הבדואית בנגב להצמיח בשלבים המוקדמים ביותר של חיי הילד שפה ספרותית ברמה גבוהה. השפה הספרותית תתבסס על עקרונות רכישת שפת אם, שבבסיסה הדיבור וההאזנה, דרך המורשת הערבית והספרות הערבית העשירה. הצלחה בכך "תחסוך" תוכניות התערבות עתידיות במסגרות בית הספר היסודי והעל יסודי, כי ככל שמקדימים את הקניית המיומנות בשפה – הסיכוי להצטיינות בה גדל, ונקודת הזינוק של התלמיד לרכישת קריאה וכתיבה בכיתה א' גבוהה יותר.
איך? עידוד הקראת ספרים, האזנה לפודקאסטים, הכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך, מתן פרסי עידוד להצטיינות ברכישת שפה ספרותית, שילוב אנשי דת בתהליך, ודגש על השפה הספרותית בכל המישורים של פיתוח סגלי הוראה.
חאלד הוא מנחה פדגוגי ומנהל מרכז פסג״ה ניסויי רהט. יוזם ומוביל תוכניות ופרויקטים חינוכיים ותהליכים חדשניים במערכת החינוך המקומית ומצמיח הון אנושי מוכשר. בעברו היה מורה, מחנך ומוביל במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. שימש כרפרנט ניהול עצמי בחברה הבדואית במשרד החינוך וכרכז תרבות במתנ"ס. חבר ועדות במערכת החינוך בעיר רהט. חבר בקהילת ידידי היי-טק היי (HTH) ישראל הפועלת לחבר בין כל בתי הספר, האנשים והארגונים אשר מקדמים חינוך ברוח ההיי-טק בישראל. השתתף במשלחת היי-טק היי בסן דייגו ובמגוון כנסים ארציים ובינלאומיים בתחום החינוך. בוגר תואר שני בהוראה ולמידה של המכללה האקדמית לחינוך – אקדמיית אלקאסמי, וכעת לומד לתואר שלישי בניהול באוניברסיטת ULIM במולדובה.
אף-על-פי-כן ולמרות הכול - יהודים וערבים יחד אהלן: (לא פשוט לחיות בשותפות)
ברצוני לפעול להקמת תנועה המעודדת התיישבות של "קהילות מעורבות" בערים מעורבות בישראל. מודל הפעילות מעודד סטודנטים להתגורר בערים מעורבות, לקיים קהילה משותפת יהודית-ערבית, ולחיות כיזמים חברתיים משמעותיים במקומות אלה.
לפרויקט שלושה צירים:
שותפות: עמיתים שונים מתגוררים יחד בדירה משותפת בעיר מעורבת.
קהילה: העמיתים יגורו בעיר מעורבת בקרבה גאוגרפית זה לזה ויגבשו קהילה במלוא מובן המילה, כך שלצד פעילות משותפת הם יעמיקו בתכנים רלוונטיים לחייהם.
עשייה: המשתתפים ייצרו פרויקט קהילתי משותף בסיום שנת הפעילות. הפרויקט יתבצע בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית ובשיתוף ארגונים מקומיים שונים (ערביים ויהודיים) בעיר.
המגורים המשותפים הם לבו של הפרויקט. כדי שהמגורים יהיו משמעותיים לשני הצדדים יתקיים תהליך אישי וקבוצתי (קבוצת היהודים וקבוצת הערבים), וזאת במקביל לליווי של המלווה הקהילתי.
התוצאה הרצויה לאחר שנה: המשתתפים יהיו שגרירי שינוי חברתיים בשתי החברות שמהן באו.
באר שבע כעיר מבחן אפשרית: הפרויקט חיוני בכל עיר מעורבת בישראל, בין שהיא מוגדרת כך ובין שלא. בבאר שבע קיים קיטוב בין יהודים לערבים ובה בעת הסטודנטים בעיר מהווים כוח משמעותי ומניע. על-ידי שיתוף פעולה כן בין הצדדים ניתן יהיה לכונן קשרים עמוקים בטווח הקצר, ובטווח הארוך ייתכן שנצליח לשנות את תפיסת הקיטוב עצמה ואולי להבטיח עתיד אחר.
בן הוא פעיל קהילתי, חברתי ויזמי. בעשור האחרון פועל (ובעל ניסיון עשיר) בתחום הקהילתי-חברתי-יזמי בשלל פרויקטים עירוניים במרחב הנגב. בהם ריכוז תוכנית "הדירות הפתוחות", ניהול תוכנית "תוצרת הארץ" של אזור הדרום, "השולה" – חנות יד שנייה בשדרות, ה"תכל'ס" – ליין תרבות מקומי בנתיבות ו"משתלעוז" - משתלה חברתית בקיבוץ נחל עוז. יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר הוועד המנהל זה כחמש 5 שנים. יועץ לפרויקט Co Living הנדל"ני-קהילתי Weem – פרויקט נדל"ני-קהילתי של מגורים משותפים בעיר באר שבע. בעל רקע נרחב בעולם ההסברה היהודי בארגון Stand With Us. מומחה בפרויקטים לפיתוח תיירות קהילתית כמו: בניית מסלולים קהילתיים בעיר רהט ופיתוח והקמה של מוצר תיירותי כלכלי מקיים בארגון "Nyayik Sansar-תבל בצדק", בנפאל. כמו כן ריכז בעבר פרויקטים שונים בתחום הנוער בבאר שבע (אלווין והג'מילה, של הרשות למלחמה באלימות, בסמים ובאלכוהול). בוגר תואר ראשון במחלקה לניהול מלונאות ותיירות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובימים אלו משלים את לימודי התואר השני באותה מחלקה. עבודת התזה שלו עוסקת באוכל אתני ובזהויות בחברה הישראלית.
פוליטיקה מקומית: זה כן בשבילך התמודדות עם תת-ייצוג וחסמים מיותרים
לפני שנים אחדות הוצע לי להיות השנייה ברשימת צעירי דימונה למועצת העיר. לא קיבלתי את ההצעה, בעיקר בשל היעדר ידע, ליווי ותמיכה בתחילת הדרך: היה לי צורך במקום להתלבט בו בשאלות של מנהיגות וערכים, מקום שנותן מידע וכלים ומפגיש חדשים עם בעלי ניסיון.
אף שמועצת עיר פעילה נחוצה מאוד כדי לאזן את כוחו הכמעט בלתי מוגבל של ראש הרשות, למרכז השלטון המקומי אין שום זיקה לחברי מועצות הערים. אין בידו אפילו מאגר נתונים של חברי מועצה מכהנים. מרכז השלטון המקומי משרת את ראשי הערים בלבד.
במערכת הפוליטית המקומית הרבה עסקנות ומעט ייצוגיות: חברי המועצה הם בדרך כלל גברים, רבים מהם יוצאי מערכת הביטחון שטרדות הפרנסה לא מרחפות מעל ראשם. מעט מאוד נשים, מעט מאוד צעירים עד גיל 45, מעט מאוד פעילים שכונתיים.
בעיית הייצוג מרחיקה את מועצת העיר מן התושב הממוצע ואינה מאפשרת לקולם של רבים ושונים להישמע.
מה עושים?
מורן מנהלת המחלקה לפיתוח קהילתי במרכז הצעירים דימונה זה כשנה וחצי. המרכז נותן מענה במגוון תחומים לצעירים ולחיילים משוחררים עד גיל 40. במסגרת תפקידה מפתחת ובונה קהילות צעירים בדימונה במטרה לחזק את החוסן החברתי בעיר ולעודד צעירים לאקטיביזם חברתי. אחראית על תחום תרבות הפנאי במרכז ועוסקת בהפקת אירועים רבים במהלך השנה. חברה בוועד המנהל של פורום ארגוני הצעירים בנגב. בתפקידה הקודם ריכזה את תחום המעורבות החברתית במרכז הצעירים בדימונה. בעלת תואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית מהמכללה האקדמית ספיר.
פרויקט מחברים מקום – עידוד מפגש בין-דורי של פעילות ותחומי ענין באזור גאוגרפי מוגדר
במרחבים עירוניים רבים ניכר ריחוק ואף ניכור בין אוכלוסיות שונות. אנשים חיים במרחבים משותפים ללא כל קשר ביניהם. הדברים מקבלים משנה תוקף בנוגע לאזרחים הוותיקים, ששיעורם באוכלוסייה יהיה, בתוך עשור, למעלה מרבע.
המודל שלנו מבליט משאבים חינוכיים, תרבותיים וסביבתיים המצויים ממילא בשכונה, דרך מיקוד פעילויות בנקודה מרכזית אחת (גינה, פארק, מתחם פעילות). סביב נקודה זו תיווצר זיקה וייווצר דיאלוג בין ותיקים לבין צעירים שלומדים ופועלים במוסדות חברתיים ותרבותיים סמוכים.
תקוותנו היא שמפגשים סביב תחומי עניין שונים יצמיחו רשת חברתית פעילה, שבתורה תחולל עוד חיבורים ועוד זיקות. דרך חיבור המשאבים והאנשים במקום אחד (לפחות) במרחב, נצמצם את האנונימיות, נמזער את הניכור ונילחם באחת הרעות החולות של המאה ה-21: הבדידות.
מערך הפעילות הניסויי שלנו יתקיים בשכונה ג' בבאר שבע. מדובר באזור המשלב מוסדות לדיור מוגן שבהם מתגוררים תושבים ותיקים עצמאיים, מגדלי מגורים, בית הספר למשחק ע"ש גודמן, בית הספר למחול בת דור, להקת המחול קמע ותיכון עירוני מקיף א'. נכון להיום, כל מוסד פועל באופן עצמאי ולא מניב ערך מוסף לתושבי השכונה. המודל שלנו מבקש לחבר בין עושר המשאבים הקהילתיים, התרבותיים והחינוכיים כדי שיתקיימו מעגלי אינטראקציה, עניין ופעילות הדדית וכדי שתהיה פחות בדידות בעולם.
צח הוא יזם בתחום הפנאי-בילוי-מסעדנות ופעיל חברתי הבעלים של בית הקפה "לולה" בעיר העתיקה בבאר שבע, אשר חרט על דגלו קידום תרבות, אמנות ויצירה בדרום. בית הקפה פועל בקונספט של תרבות בחינם ומאפשר כניסה חופשית לכלל האירועים, לרבות השקות גלריה, הופעות, הרצאות, מכירות בוטיק קבלות שבת ועוד. פעיל חברתי ומתנדב בעמותת "עמך" הפועלת לרווחת ניצולי השואה בישראל. במסגרת זו פועל כיועץ בנושאי שיווק ותוכן למנהלת סניף העמותה בבאר שבע וכן מקיים אירועי שיא בבית הקפה, כגון ארוחות חג לניצולים בודדים ואירוח תכנים בהשתתפותם כדוגמת "זיכרון בסלון" המגולל את סיפור תקומתם וניצחון החיים. פעיל בעמותת "שער שוויון" – מיזם חינוכי-חברתי וספורטיבי, במסגרתו משמש כמאמן בבית הספר חזון עובדיה בבאר שבע.
איריס היא עובדת סוציאלית ומנהלת את פעילות עמותת "אלה" לסיוע נפשי חברתי בדרום. בעבר שימשה כמנהלת מרכז הסיוע למשפחות אשר חוו אובדן בעקבות רצח על רקע של אלימות בחברה. כיום פעילה בנושא ומסייעת למשפחות בהתנדבות. מתנדבת פעילה בעמותת "משלי", המלווה חיילים בודדים לאחר השחרור מצה"ל, ושותפה פעילה במיזמים התנדבותיים נוספים בנגב. בעבר פעלה בתחום הקהילה במדרשת בן-גוריון, במליאת המועצה האזורית רמת נגב ובתיכון לחינוך סביבתי שדה בוקר. בעלת תעודת מטפל משפחתי וזוגי ממכון ת.ל.ם ומומחית בטיפול באובדן ושכול. עוסקת למעלה משלושה עשורים בטיפול, הדרכה, הנחיית קבוצות וליווי של משפחות וצוותים מקצועיים. בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב.
חוכמת עמיתים: הקמת קהילה מקצועית לומדת של מנהלי ומנהלות "קשרי חוץ"
הפרויקט נולד כמענה לצורך אישי שעלה עם כניסתי לתפקיד מנהלת היחידה לקשרי חוץ בעיריית באר שבע. זהו תפקיד שטבוע בו מרכיב של בדידות, והצורך ברשת של שותפי תפקיד לומדים, מתייעצים ומשתפים חיוני ביותר להצלחה.
יוזמה זאת תחבר בין מנהלי קשרי חוץ בכל הארץ, ותהפוך אותנו מפרטים, מבודדים תרתי משמע, לקהילת לומדים. נוכל ללמוד זה מזה, להתייעץ, לבנות שפה משותפת, לשתף ברעיונות וביוזמות ולהעמיק בסוגיות מהותיות לעולם של קשרי החוץ.
לרשת שותפים כזאת שתי מטרות מרכזיות:
הפרויקט יכלול גם סדרת פודקאסטים קצרים בנושאי ליבה שיסייעו לכל פעילי התחום, ותוכנית מנטורינג לאנשי קשרי חוץ חדשים.
האם באר שבע תאבד את ייחודה?
פורום ארצי של אנשי קשרי חוץ לא רק יגלה ויבנה את המשותף בין באר שבע והנגב לבין מקומות אחרים, אלא יאפשר לנו להבין לעומק את השונה, המיוחד, הייחודי והנדיר שטמון באזור זה ובאנשיו ולתת לו ביטוי ממשי ומקורי בדיאלוג עם "החוץ".
שני היא מנהלת היחידה לקשרי חוץ בעיריית באר שבע. במסגרת תפקידה מקדמת שותפויות משמעותיות עם ערים וקהילות בעולם. בשנת 2019 חזרה משליחות בכירה מטעם הסוכנות היהודית, ובה ניהלה במשך ארבע שנים את מחלקת היוזמה הישראלית בפדרציה היהודית במונטריאול, קנדה. במסגרת תפקיד זה הקימה וניהלה את תוכנית שנות השירות ועסקה בעבודה עם מתנדבים, בפיתוח תוכן ובליווי עשרות ממוסדות הקהילה השונים. בעלת רקע של יותר מעשור בתחום החינוך החווייתי. ניהלה את תחום מנהיגויות הנוער ב"שותפות ביחד באר שבע-בני שמעון-מונטריאול". שימשה כמנחת רכזים ארצית בתוכנית "עמיתי דילר" הבינלאומית. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה, ממשל וחינוך, ותואר שני במנהל, חברה וחינוך מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הזכות לעתיד פתוח מהלכה למעשה: פתיחת אפשרויות חדשות ומימושן בחינוך נערות
בבית האולפנה שבה אני מכהן כרב בית הספר, הבוגרות מקבלות כלים ו"מפתחות" ליציאה לחיים. בפועל, רבות מהן אינן מודעות לאפשרויות העומדות לפניהן או אינן מממשות אותן למעשה, חרף כישרונותיהן המרובים. אנו שואפים לתת מימוש כזה בתחומי השירות הלאומי והצבאי, בהשכלה גבוהה ובסופו של דבר – במסלול הקריירה.
כך למשל, רבות מהתלמידות המצטיינות שלנו אינן מעלות בדעתן ללמוד רפואה.
נקודת מבט מצומצמת ומצמצמת זו כלפי החיים – היא שאני מבקש לשנות.
הפרויקט, שיתמקד בתלמידות החטיבה העליונה (י'-י"ב) מבקש לפתוח מרחבי בחירה לאפשרויות השונות העומדות לפני בוגרות האולפנה אחרי סיום הלימודים. חלק משמעותי מהפעלתו יתקיים במסגרת שעות הלימודים, ולפחות בחלקו הראשון יהיה נושא במסגרת "הערכה חלופית".
מרכיביו של הפרויקט יכללו למידה רלוונטית, חשיפה למוסדות ולארגונים המהווים דוגמה למבוקש במסגרת פרויקט זה (אוניברסיטאות, מכוני מחקר, יחידות צבאיות מאתגרות ומוסדות שירות לאומי משמעותי), והרצאות השראה מבוגרות החמ"ד (בעיקר) שהגיעו לעמדות מקצועיות ואישיות מיוחדות.
מבחן ההצלחה של הפרויקט יארך שנים אחדות. ואולם, ניתן יהיה למדוד כבר בתקופת הלמידה אם ניכר שינוי בחשיבה ובתפיסה העצמית של התלמידות.
נעם הוא מורה ומחנך. מרצה במקומות שונים ורב אולפנת אמי"ת אוריה בעיר באר שבע. בשנים האחרונות עוסק במחקר הגותם ההלכתית של רבני צפון אפריקה בעת החדשה. בעבר עמד בראש בית המדרש לסטודנטים והמדרשה לסטודנטיות בבאר שבע, וחינך בישיבת "אור עתניאל". בוגר מסגרות ישיבתיות שונות: ישיבת ההסדר "אור עציון", כולל "בית מוריה", בית מדרש מרח"ב שע"י "ממזרח שמש". בעל תואר ראשון בחינוך מהמכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום ותואר שני במחשבת ישראל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
المنصب אלְמַנְצָב: משחק דיגיטלי הרפתקני ללימוד חשבון בהקשר תרבותי בדואי
בנגב חיים כ-270,000 בדואים. כ-70% מהם חיים ביישובים מוכרים. השאר, מעל 80,000 נפש, חיים ביישובים בלתי מוכרים – יישובים שבמרביתם אין תשתיות מים, חשמל, ביוב ותקשורת.
הפערים בין האוכלוסייה היהודית בנגב לבין תושביו הבדואים עצומים: בכלכלה, בחינוך, בבריאות וברווחה. נוסף על כך נוצר משבר זהות בקרב האוכלוסייה, שהולכת ומאבדת את אורח החיים המסורתי שלה ואת תרבותה.
מִשְחוק והוראה מגיבת תרבות הם מושגים חדשים יחסית בעולם הפדגוגיה. הראשון מכניס לעולם הלמידה רכיבים "משחקיים" כדי להגביר את העניין והמוטיבציה בקרב הלומדים. השנייה היא שיטה פדגוגית המכירה בחשיבות ההתייחסות המעמיקה לתרבותם של הלומדים, בכל ההיבטים של הלמידה.
בכוונתי לבנות משחק מחשב ללימוד חשבון עבור ילדים, שאינו תלוי אינטרנט ושיספק סביבת לימודים מעניינת ומאתגרת הנטועה בתרבות ובמסורת הבדואית. הכללה של התרבות, המסורת והידע המקומי בסביבת משחק תתרום לגיבוש הזהות בקרב הילדים, שכן התרבות והמסורת יוצגו באופן טבעי, לגיטימי וחשוב, ובאופן שידגים כי הן מקורות לחוכמה ולידע.
הרעיון שלי נשען על שלוש רגליים מרכזיות: למידה, זהות ושימור, לכן קראתי לו المنصب אלְמַנְצָב: כלי בן שלוש רגליים המצוי בכל מאהל ומהווה בסיס יציב לקנקן התה או לסיר האוכל.
מיכאל הוא מנהל מחלקת רפואת עדר ואפידמיולוגיה ב"החקלאית" - אגודה שיתופית לשירותים וטרינריים. עוסק בניתוח נתונים וייעוץ ברפתות, חקירת התפרצויות במקנה, ייעוץ והדרכה לווטרינרים ואנשי מקצוע בתחום הרפת בארץ ובעולם. הקים והפעיל מרפאה ניידת למתן שירותים וטרינריים לגמלים ומקנה בקהילה הבדואית בנגב. מלמד בבית הספר לווטרינריה ע"ש קורט באוניברסיטה העברית בירושלים. מתנדב בארגון מגדלי הגמלים בישראל כמרכז התחום המדעי והווטרינרי. בעל תואר דוקטור לרפואה וטרינרית מאוניברסיטת אוטרכט, הולנד, ותואר שלישי באפידמיולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שליחות ניהולית: תוכנית למנהלים בכירים במגזר השלישי המתמקדת בפיתוח זהות ניהולית חיזוק הארגון וההשפעה בשטח.
מנהלים בכירים טובים במגזר החברתי הם הבסיס לארגון משמעותי בעל השפעה חברתית רחבה. שכבת ניהול זו היא גורם מפתח בהובלת הארגון ובאופי הפעילות החברתית שהוא מקדם בשטח.
בפועל, כאשר מדברים על ניהול ועל מנהיגות, ההתייחסות המקובלת היא לתפקיד המנכ"ל, מוביל החזון ויוזם הארגון, ולא לשכבת הניהול הנמצאת תחתיו. גם כאשר ממפים את הגופים המפעילים הכשרות ייעודיות למנהלים, כמעט אין התייחסות לשכבת ניהול זו.
בתורת הניהול והמנהיגות הקיימת נדרשת התאמה כך שקבוצת המנהלים הצומחים במגזר החברתי תקבל מקום, ביטוי ואופק התפתחות.
אני מציעה לבנות מסלול לפיתוח ולליווי של מנהלים בכירים במגזר החברתי באזור הדרום. המסלול יתמקד בפיתוח אישי המבוסס על הסגנון הניהולי והכישרון הייחודי של המנהל, וישלב גם את הארגון שממנו מגיע כל מנהל. הכשרה כזו תתרום ליצירת מנהלים בכירים טובים יותר, שיבנו את ארגוניהם טוב יותר ויגרמו לפעילות בשטח להיות מדויקת ויעילה יותר. בסופו של תהליך, אני מאמינה שאלו יובילו בצורה טבעית להגברת האפקטיביות ולהעלאת ערכו של המגזר השלישי כולו.
הדס היא מובילה את תוכניות המרכז לקידום החינוך למצוינות באמצעות המחשבים והסייבר, המיועדות לנוער מהפריפריה הגאו-חברתית ("מגשימים","Startech" ) ולנערות ("ממריאות", "Cyber Club"), ומפתחת את ארגון הבוגרים של תוכניות אלו. בעבר ניהלה את התוכניות "מגשימים" ו"סטארטק" משלב הקמתן וצמיחתן ועד להתבססותן. בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני במנהל עסקים במגמה למנהיגות חברתית בשיתוף קרן מנדל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אפליקציית DIALOG לשותפות ציבורית פתוחה בין תושבים לנבחרים ברשויות המקומיות
פיתחתי כלי שימושי, פשוט וידידותי לדיאלוג שוטף בין אזרחים לנבחריהם ברשויות המקומיות, כחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות.
זכות הציבור להשפיע על תהליכי קבלת החלטות היא נדבך מרכזי וזכות יסוד בדמוקרטיה. מלבד הפעולה של הבחירה הישירה בבחירות דמוקרטיות, רוב תהליכי "שיתוף ציבור" בישראל מגיעים באופן פטרוני TOP-DOWN, מנציגי הציבור אל האזרחים. רוב תהליכי "שיתוף ציבור", שנפוצים כיום בישראל עוסקים ביידוע הציבור ומקיימים מראית עין של שקיפות. הם נוגעים בדברים שכבר מקודמים ממילא או מנסים לקדם.
במקום "חותמת גומי" זו, אני מציעה אפליקציה של "שותפות ציבורית": דיאלוג והיזון חוזר בין נבחרי הציבור ברשויות המקומיות והאזוריות לבין האזרחים. שותפות ציבור במובן הפשוט של המילה תאתגר את כולנו לחשיבה מחודשת על המונח דמוקרטיה כפרקטיקה של שותפות והשתתפות. הדבר יתרום לשיפור איכות החיים במובני עומק שאיננו נוהגים למדוד אותם: אמון בין אזרחים לבין בחרים, שקיפות, כנות, יכולת להעלות נקודות כאב ולקיים דיאלוג בלתי אמצעי שאינו נבחן רק במונחי ניצחון והפסד.
גם במונחים מדידים, במונחי קביעת מדיניות ויישומה, אפליקציה זו תועיל מאוד לרשויות ולאזרחים: יש בה כדי לנטר בזמן אמת הלכי רוח, עמדות, נטיות, העדפות ויוזמות, ולאפשר להתנגדויות להיות נדונות במישור הציבורי המנומק ולא במישור המשפטי – תהליך יקר המעכב תהליכי תכנון וביצוע.
שיר היא בעלת ניסיון של 13 שנים במגזר הפרטי כמנהלת לקוחות אסטרטגיים באגף העסקי של ״אל על״. מתמחה בשיווק אסטרטגי, מקימה ומנהלת אסטרטגיה עסקית ושיווקית, יחידות רווח והפסד, פיתוח עסקי וחדשנות. מייסדת שותפה של המיזם ״רחוב על שמה״ הפועל כנגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, ומיזם ״עדן 19״ – מאיץ למקצועות העולם החדש בנגב המערבי. מתנדבת פעילה לגיוס משאבים ואסטרטגיה עסקית מוכוונת יחידות רווח בעמותת ״עדן״ לנערות בסיכון בקיבוץ כרמיה. דירקטורית בוועד המנהל של משמר הנגב, מתרגלת קורס מנהיגות ומעגלי השפעה וקורס מתודות פרקטיות למנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית במסלול משואות למצטיינים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מחנכים לציונות: פיתוח תוכנית ברוח הציונות עבור מסגרות שנות השירות
"תוכנית יהב היא הבסיס שאנו נוטעים בהווה ועוגן שאנו משליכים למשאלת לב מדומיינת של עתיד טוב וחופשי יותר... אנו יוצרים את המעשה החינוכי: מחפשות ומחפשים מהו הטוב יותר ואיך ניתן להשיגו, מטילים ספק בקיים ומנגד, לא מוותרים על הטוב והרצוי שבעבר" (ל. דרבקין)
"יהב" היא תוכנית רעיונית ברוח התנועה הציונית, הפועלת בקרב צעירות וצעירים במסגרת "שנות שירות" ושואפת לגילוי היסוד הערכי המחבר כיום בין הישראלים לשם חידוש השותפות בחיי המדינה וליצירת תקווה. אנו שואפים ליצור בסיס חברתי ישראלי לסיפור משותף ברוח ערכי הציונות – החירות, היושר, הצדק והשלום – השאובים ממורשתנו הלאומית ומן התרבות הכללית.
מתוך הנחה כי חוסנה ועוצמתה של ישראל תלויות במידה רבה במנהיגות הצעירה שלה, תוכנית יהב מעצימה צעירות וצעירים בשנת השירות שלפני גיוסם, ומניעה אותם לקחת אחריות ולהיענות לאתגרים סביבם. התוכנית מעודדת השתתפות פעילה בחיים הציבוריים בישראל תוך שינוי תפיסתי: מתודעת לקוחות לתודעת שותפים, להשתלבות בעמדות מפתח בצה"ל, בשירות המדינה, בפוליטיקה, במגזר השלישי, באקדמיה ובעולם העסקי.
הנחת היסוד שלנו: הציונות, בהתאימה למציאות המתחדשת בישראל, נחוצה היום יותר מתמיד. חניכי "שנות שירות" הם קהל היעד הטבעי לפיתוחה של מנהיגות צעירה נושאת חזון, ועל כן מרבית פעילויותינו החינוכיות מכוונות לגייס אותם לאותו "מרדף" אחר חברת מופת צודקת בישראל.
גל היא מנהלת חינוכית אזורית בפרויקט שנת השירות של עמותת אחריי! יוזמת ומובילה פרויקטים חינוכיים. מייסדת תחום הבוגרים במחלקת הנוער של חברת כיוונים, עיריית באר שבע. בוגרת תוכנית "שבילים" לציונות וצדק חברתי של התנועה הקיבוצית ופעילה בתוכנית "יהב" ללימודי רוח בשנת השירות של התנועה. מפקדת פלוגת מילואים בחיל החינוך והנוער, בוגרת המכינות הקדם צבאיות "נחשון" ו"לכיש" כחניכה וכמדריכה. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה יהודית ובמסלול ללימודי מדינת ישראל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהצטיינות.
מרכז לגיל הרך כחממה קהילתית כוללת
בשנתיים האחרונות, שבהן כיהנתי כמנהל הקמה של מרכז לגיל הרך בבאר שבע וכעמית בתוכנית מנדל, עלה בדעתי לכונן מתווה תפקודי חדש למקום. מתווה זה משלב שירותי מעטפת להתפתחות הילד לצד היותו מרכז קהילתי שוקק, מכיל ומשתף. מודל זה יהיה "מרכז מדגים", ובסיס להקמת מרכזים חדשים לגיל הרך ברחבי העיר.
עקרונות המודל
קווי המתאר של הפרויקט נבנו מתוך רגישות לצורכי שכונה אחת מסוימת, אבל ערכיו יהיו יפים לכל מקום אחר.
כך זה יקרה
אדיר הוא מנהל מרכז קהילתי בעל אופי ייחודי המתמחה בין היתר בחינוך לגיל הרך. במסגרת תפקידו הקודם הוביל את תחום המנהיגות וכן ליווה את מועצת הנוער העירונית וניהל את צוות המדריכים הצעירים (מד"צים) במחלקת הנוער של חברת כיוונים, עיריית באר שבע. בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה במדעים וטכנולוגיה מהמכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום.
הגדלת מנעד האפשרויות הפתוחות לצעירים: תנועות נוער בבאר שבע כמקרה מבחן
הפערים בין הפריפריה למרכז באים לידי ביטוי בתחומים רבים. שוויון הזדמנויות לילדים ולבני נוער הוא אחד המרכזיים שבהם. אחד המוסדות שמספקים הזדמנויות בהמשך החיים הוא תנועות הנוער. בשנים האחרונות לקחתי חלק בהובלת הפעילות של תנועות הנוער בעיריית באר שבע. גיבשתי כמה אבני פינה שאם יתממשו, יביאו לידי עלייה במספר המשתתפים בתנועות הנוער בבאר שבע, עלייה באיכותן וגידול במספר האפשרויות וההזדמנויות שייפתחו עבור תושבי העיר הבוגרים.
התוכנית עומדת על שתי "רגליים":
כדי שהתוכנית תצליח דרושה שותפות בין התנועות עצמן, וכן עם הרשות המקומית, עם בתי הספר ועם הקהילה.
הצלחת התוכנית תגדיל את מספר בוגרות ובוגרי מערכת החינוך בעיר שהם חדורי ערכים, בעלי תחושת מסוגלות, יכולת הובלה, יצירתיות וגמישות מחשבתית. כל אלה יביאו אותם למצב שבו יוכלו לבחור מה יהיה הצעד הבא בחייהם – בשנת ההגשמה, בצבא או בשירות הלאומי, בלימודים אקדמיים ובכל מסלול שיבחרו בו מתוך מגוון האפשרויות שייפתחו לפניהם.
אופיר הוא מנהל מחלקת מחנות קיץ ישראל בחברת BigIdea. שימש כמנהל תחום תנועות וארגוני הנוער במחלקת הנוער בעיריית באר שבע וכיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חבר בהנהלה הציבורית של ביה"ס "גודמן" למשחק בנגב. כיהן במשך שנתיים כראש מדור מעורבות חברתית באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת זו עסק בנושא שילוב הסטודנטים בחיים בעיר בזמן לימודיהם ולאחר סיומם. בעל רקע מגוון בחינוך בלתי פורמלי ובוגר שנת שירות בתנועת הצופים. בעל תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ולימודי מדינת ישראל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בני נוער בישראל והמשימה הסיזיפית של בניית נרטיב מלכד
"אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים" (הרקליטוס)
השינוי המתמיד הוא חלק ממהותו של העולם. זה נכון גם לסיפורים מכוננים של קולקטיבים.
הנרטיב הישראלי, כפי שעוצב על-ידי סוכני הזיכרון טרם הקמת המדינה ובמהלך העשורים הראשונים, אינו מתאים עוד למציאות הדמוגרפית של ימינו, שבה לכל חלק באוכלוסייה נרטיב משלו. ריבוי נרטיבים המכילים ערכים, סמלים ואתוסים שבחלקם מתנגשים זה בזה מסוכן לקיומה של חברה סולידרית. בחירה בנרטיב מסוים תדיר אוכלוסיות ועלולה לפורר את הדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיה החפצה חיים חייבת לכונן נרטיב מוסכם ולנסות לגשר בהסכמה על פערים בין נרטיבים מנוגדים.
בהיעדר סמכות מוסכמת למשימת ענק זו, ובהינתן ואקום מנהיגותי, אני מציע שבני נוער השותפים בחינוך הממלכתי, אלה שמנהיגות חברתית בראש מעייניהם (מש"צים) יתגייסו בתודעתם וכחלק מרכזי בלימודיהם למהלך של חיפוש, יצירה או מציאה של נרטיב המאפשר חיים משותפים.
בני נוער אלה לא יעשו זאת "יש מאין", אלא יגייסו מעגלי תמיכה רחבים ככל האפשר למשימה מתמשכת זו, בהנחה שעצם תהליך החיפוש והיצירה של נרטיב מוסכם יש בו כדי לגשר על פערי זהות.
סוכני השינוי יהיו מורי השל"ח המלמדים בקורסי ההכשרה של המש"צים, והמש"צים עצמם.
עצם ההכרה במשימה של "בניית גשרים" יש בה כדי להפגיש בין שונים, לקרב בין זרים ולהגביר אמפתיה.
איציק הוא מנהל מינהל חברה ונוער במחוז דרום וממונה של״ח וידיעת הארץ. איציק מקדם את החינוך הבלתי פורמלי והמנהיגות הצעירה במחוז. אחראי על פיתוח והטמעה של פדגוגיה חברתית במחוז דרום. אחראי על החינוך הערכי בכלל בתי הספר במחוז הדרום. בעברו היה מורה, מדריך וחבר בצוותים ארציים בתחום השל"ח. הוביל משלחות נוער לפולין ולגרמניה, ועסק במשך שלוש שנים בהוראת העברית בבית הספר "תרבות" במקסיקו מטעם הסוכנות היהודית. שימש בעבר כשופט כדורסל, במסגרת זו התנדב בטורנירים שונים לזכר נופלים וכן לקידום מטרות חברתיות וחינוכיות בקהילה. בעל תואר ראשון ותעודת הוראה בגאוגרפיה ומקרא, ותואר שני במנהל מדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מרחב מחיה: פיתוח תודעת שחרור בעלי חיים
בישראל בלבד, יותר משלוש מאות מיליון בעלי חיים סובלים ומומתים מדי שנה בתעשיית המזון מן החי. כיצד מתאפשר מצב דברים זה?
אני טוענת, בעקבות מלאני ג'וי, כי שפה מעצבת ערכים ואמונות גם ביחס לבעלי החיים: תמיד העניקו המילים לגיטימציה להבניה חברתית של אלימות. אלימות כלפי בעלי חיים מכונה "נתיחה", "המתת חסד", "ניסויים", "ספורט" ו"ייצור בשר". כך מסווה השפה את האלימות.
תאוריית השינוי שלי נשענת על דברי הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין: "גבולות השפה הם גבולות עולמי". כלומר, אפשר לשנות מציאות בעזרת שפה ומילים. כך קרה במאבקים חברתיים אחרים. למשל, המושג "הטרדה מינית" נכנס לשיח הציבורי (והמשפטי) רק בעשורים האחרונים, ואפשר להיאבק בתופעה שהייתה חסרת שם לפני כן.
התרבות שלנו מתבססת על שפה המניחה ומעודדת שימוש מיותר בבעלי חיים. כחברה, אנו תופסים את בעלי החיים כאובייקטים לשימושנו. בכך, מנורמלת האלימות כלפיהם ונשללת חירותם.
ברצוני לפתח שפה אלטרנטיבית לשפה המנרמלת אלימות כלפי בעלי חיים, ובכך להביא לשינוי בעולמם ובעולמנו.
אקים "מרחב מחיה": בית לפיתוח תודעת שחרור בעלי חיים. זהו אתר אינטרנט שירכז את יצירותיהן של נשות הגות ויוצרים מז'אנרים שונים (כתיבה, ציור, צילום ועוד). אתר זה יהווה בסיס לשפה חלופית ולתודעה חלופית. יתהווה מרחב בעברית להנגשה ולפיתוח של הגות שחרור בעלי חיים בעברית.
סהר היא מנהלת פיתוח ארגוני בעמותת אנימלס. פעילה חברתית בתחום זכויות בעלי חיים. בעבר שימשה כרכזת פעילות בתא הטבעוני של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכמנהלת תיקי לקוחות בחברת תוכנה. כיום מנהלת את תחום הפיתוח הארגוני בעמותת אנימלס – עמותה הפועלת להגנה על בעלי חיים במשקים המתועשים בכלל ובתעשיות המזון בפרט. אחראית על תחומי השיווק וגיוס המשאבים בעמותה ועל סיוע למנכ"לית בתכנון ובתפעול של פרויקטים אסטרטגיים. בעת לימודיה האקדמיים התעמקה בתאוריות של תנועות חברתיות ובחקר ארגונים לשינוי חברתי בכלל וארגונים הפועלים למען בעלי חיים בפרט. בעלת תואר ראשון בניהול, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה עם התמחות בסוציולוגיה ארגונית – שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אחת מחמש: השמעת קולן של נשים שעברו דיכאון אחרי לידה
דיכאון אחרי לידה פוגע בחמישית מהיולדות בארץ ובעולם. לכאורה, מדובר רק בחוסר איזון הורמונלי, אולם הסטנדרטים, הבלתי סבירים לעתים, שהחברה מציבה לאימהות עלולים לגרום להן לעטוף עצמן בחומת שתיקה, הכחשה, הסתרה ובלבול, ואף להימנע מבקשת עזרה וטיפול.
לכל אישה כזו יש סיפור המושתק בידי החברה. בכוונתי לתת מקום מכיל ובלתי שיפוטי בעליל לכעשרים נשים מכל פסיפס הזהויות הישראלי – להשמיע את קולן ולחשוף את סיפוריהן. אוסף סיפורים כזה יש בכוחו להציע מעט ריפוי לאם וכבוד למסע שעברה ושהיא מוסיפה לעבור.
ספר המאגד סיפורים אנושיים כאלה יסייע גם לכל מי שלא עברו תהליך דומה, ויסייע להעלאת המודעות לתופעה השכיחה הזאת ולהגדלת מעגל האמפתיה כלפיה. בה בעת יוכל ספר כזה לתת כלים מעשיים לאיתור, לטיפול וליצירת מעגל קהילתי תומך, המושתת על אחווה נשית וסולידריות חברתית.
הבחירה דווקא בספר אינה מקרית: ספרים הם כלי נגיש שאינו מעורר התנגדויות כמו כלים טיפוליים אחרים. הספר שלי שואף להיות מעין "שיח לוחמים" עבור נשים יולדות שירדו למעמקי הדיכאון ורובן הצליחו לקום מעפר ולהמשיך קדימה.
יעל היא רכזת פיתוח משאבים ושותפויות ב"ארץעיר", עמותה הפועלת לקידום קהילתיות עירונית בערי הפריפריה. בעבר עסקה בפיתוח משאבים עבור מגוון גופים ועמותות, כגון רשת "אור תורה סטון", עמותת "עדן", ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חברת קהילת "בארות" בבאר שבע – קהילה דתית שיתופית המאפשרת שילוב חיי הלכה עם ערכים של פמיניזם ושוויון, ומתנדבת בארגון "יד לאישה" המסייעת למסורבות גט. בעלת תואר ראשון בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולימודי תואר שני בהוצאה לאור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.