יום עיון משותף לקבוצות המנהיגות המקומית ברהט (מחזור ב') ובבאר שבע (מחזור ג') התקיים בתחילת חודש מאי. מטרתו של יום העיון, שינוי מבפנים לעומת שינוי מבחוץ – בין רצף לדיכוטומיה הייתה ללבן לעומק סוגיה זו בתחומים שונים וכן להעמיק את ההיכרות בין העמיתים משתי הקבוצות, אשר נמצאים בעיצומו של תהליך ההכשרה במרכז מנדל למנהיגות בנגב.
את היום הובילו חברי הסגל ד"ר שני בר-און וד"ר יצחק (קיקי) אהרונוביץ בשיתוף עם עמיתי התכניות אלהאם אזברגה ושניר פלג, אשר פתחו את היום. פלג ציין את החשיבות שבהיערכות פנימית לשם התמודדות עם הקשיים והמורכבות של התנאים החיצוניים, ואזברגה הדגימה זאת באמצעות הכישלון המהדהד של תכנון השכונה הדרומית ברהט – תכנון שנעשה ללא הסתייעות בכוחות הפנימיים וללא התייעצות עם התושבים.
מנהלת מרכז מנדל למנהיגות בנגב, עדי ניר שגיא, המשיגה את נושא יום העיון וסקרה מושגים בפיתוח מנהיגות בכלל ובתכניות למנהיגות מקומית במרכז מנדל בנגב בפרט. היא תיארה בהרחבה את תפיסת ההכשרה למנהיגות שעליה מבוססות תכניות המרכז, בהקשר של שינוי מבפנים ומבחוץ, והציגה את מודל היהלום של לוויט, המראה כיצד ארגונים פועלים מבפנים ומבחוץ על בסיס מטרות תוך מפגש שונה עם סביבת הפעולה שבה יש ניסיון להוביל שינוי.
פעילות הפתיחה עסקה בטקסט קצר מתוך פרקי התבוננות של קרישנמורטי – הפילוסוף ההודי שעל-פי משנתו, על האדם להשתחרר מכל סמכות רוחנית, פסיכולוגית או דתית חיצונית. אחריה הציגה ד"ר רותם גונן-ברסלר כמה מושגים ששימשו כגשר בין הנושא לבין קבוצות הדיון: נטישה, מחאה ובכל זאת כאן. הדברים התבססו על מודל לניתוח תפיסות בתחום מדעי החברה של הכלכלן אלברט הירשמן, אשר הבחין כי בשירותים ציבורים שאינם מסופקים ברמה הדרושה, יש צורך בנטישה יזמית – חיפוש אחר אלטרנטיבה פרטית שתתן מענה הולם באזורים המתנוונים של השירות הציבורי.
הדיון בקבוצות שנערך אחר כך היה ער מאוד, ועסק בשיח על המתח שבין הכוחות הפנימיים והכוחות החיצוניים ב-5 תחומים עיקריים: כלכלה, דיור, חינוך, תרבות וספורט, ומגדר.
את היום חתם ד"ר מאיר בוזגלו, ששוחח על שינוי מבפנים ומבחוץ. "חשוב מאוד להכיר בכך שכדי להוביל שינוי", אמר ד"ר בוזגלו, "יחידים וקבוצות חייבים לברר את מרכיבי הזהות שלהם ולבחון אותם באומץ על הרצף פרטיקולרי-אוניברסלי". לטענתו, רק זהויות המצליחות לפרוץ את המרכיב הפרטיקולרי שלהן ולנוע לעבר מרכיבים אוניברסליים עשויות לחולל שינוי לטובת הכלל.
בדברי הסיכום הדגישו המשתתפים את חשיבותו של יום העיון והביעו רצון עז להעמיק את ההיכרות בין הקבוצות. כמו כן הצביעו על כך שבמפגשים בין קבוצות ערביות ליהודיות ניכר תמיד מתח, ושיש למפגשים כאלו פוטנציאל למתן, לעבד ולעורר מחשבה על חיים משותפים טובים.
