חדשות ואירועים

אולפן תרבות בנגב – יזמות, חיבורים, זהות ותקווה

כחלק ממעורבותו של מרכז מנדל למנהיגות בנגב בפיתוח ובשגשוג חיי התרבות בנגב, נערך מפגש מקוון בין העמיתים והבוגרים של תוכניות מנדל למנהיגי תרבות ובין פעילים ויזמים בנגב ומחוצה לו



המפגש עסק במהותם של חיי התרבות ומשמעותם בארבעה צירים מרכזיים: יזמות, חיבורים, זהות  ותקווה. בלב המפגש עמדו ארבע שיחות בנות כרבע שעה שנערכו בזו אחר זו. בראשית המפגש, שהועבר באמצעות אולפן שהוקם במיוחד לשם כך במרכז מנדל למנהיגות בנגב, שבה והזכירה מנהלת המרכז, ד"ר עדי ניר-שגיא, את מחויבותו של המרכז להכשרה וליצירה של תשתית מנהיגותית לעוסקים בקידומן של תרבות, אמנות ויצירה בנגב, באמצעות תהליך ההכשרה הייחודי למנהיגי תרבות בנגב. מנהלי המחזור הנוכחי של תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב, פרופ' דנה אריאלי וד"ר יצחק (קיקי) אהרונוביץ, הציגו את התוכניות ופנו בהזדמנות זו בקריאה למועמדים ולמועמדות להירשם למחזור הרביעי של התוכנית, שעתיד להיפתח באוקטובר 2021.

השיחה הראשונה הפגישה את נטע מייזלס, יזם ומנכ"ל המפעל בירושלים ובוגר מחזור ב' של תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית במכון מנדל למנהיגות, ואת יוגב וענונו, ממייסדי "הומא – קהילת יוצרים בנגב". השניים שוחחו על יזמות תרבותית הצומחת מלמטה, על החיבורים שבין חברי הקבוצה הפעילים ובין קבוצות, ועל המגע עם הרשויות השונות. 

במפגש השני שוחחה מור חנאי, בוגרת מחזור א' של תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב, תסריטאית, במאית ויוצרת, עם נטליה זרבובה, ציירת פיגורטיבית, על המשמעות של היצירה לקהילה והעברתו של מסר באמצעות אמנות. נושא הזהות שעלה במפגש בין השתיים היה מוקד השיחה השלישית, בין בוגר תוכנית מנדל למנהיגות עתידית באופקים אמבצ'ו רדה, כיום יזם ואיש עסקים, ובין קובי יפרח, ממייסדי תוכנית "כולנא" ו"אלול מן המזרח", על זהות, עלייה ויצירה משותפת במרחבים שקלטו וקולטים עלייה ועל מקורות ההשראה של יוצרים שהם בנים של עליות כואבות לישראל. 

בשיחה האחרונה עלתה תקווה לעתיד משותף, שמח ויצירתי בנגב – שיחתם של מרעי כתנאני, עמית מחזור ג' בתוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב ומנהל מרכז התרבות ברהט, עם סאלם אלאעסם, אמן בדואי מזרם מחדשי שירת הדאחייה האופיינית לבדואים. את השיחות ואת המפגש כולו אפשר לראות בקישור זה.

את הכנס הפיקה קבוצת "ספארק", בהובלת רשף בנישתי. מספר המשתתפים הגדול, יותר ממאה, הדגיש את עומק העיסוק ביצירה ובתרבות, ביוזמה ובחיבורים האפשרים בין זהויות רבות ושונות המתקיימות בנגב, ומילא את המשתתפים בתקווה לעשייה ולפעולה לשם חשיפת העושר והמגוון התרבותי הקיים בנגב – בעיקר לתושביו, אך גם לשאר תושבי ישראל.