כיצד אפשר לפעול, באמצעים הצנועים העומדים לרשותנו, להגברת החוסן הקהילתי?
בימים אלו אנחנו תוהים כיצד אפשר לסייע לקהילה שבתוכה ושעמה אנו נמצאים לצלוח את השינויים שנכפו עלינו בתוקף המצב הביטחוני: האיום שהביא בעקבותיו שינוי בשגרת היום יום, והדאגה, המועקה והעצב לנוכח אובדן חיי אדם, הרס, אלימות, תחושה של היעדר מוגנות ופגיעה במתווה החלום של התפתחות צמיחה, דיאלוג ופיתוח יחסי קרבה ושלום.
למפגש שהתקיים במרכז מנדל למנהיגות בנגב ב-4 באוגוסט הגיעו בוגרי התכניות היישוביות וחברי צוות מרכז מנדל עם ילדיהם. את הסדנה ואת הלמידה התאורטית הובילה ד"ר סמדר בן אשר – מומחית למצבי משבר. יחד קיימנו יום למידה משותף: מבוגרים בלמידה ובהתנסות, וילדים בפעילויות המותאמות לגילם, בהן בניית עיר, בהובלת חברת הסגל החדשה שלנו – ד"ר רותם גונן ברסלר. מטרת המפגש של הבוגרים הייתה ללבן דרכים שונות שבהן אפשר לפעול בקהילה לבנייה ולהעצמה של משאבי החוסן הפנימיים שלה.
חוסן קהילתי מוגדר כיכולת העמידה בפני אובדן פוטנציאלי או ההתאוששות מהאובדן לאחר התרחשותו. הבסיס התאורטי נסמך על המודל של הובפול ועמיתיו – חוקרים מומחים מרחבי העולם ששיתפו פעולה לאחר אסון התאומים כדי לגבש יחד את עקרונות העבודה עם קהילות שנפגעו בשל פעילות מלחמתית או אסון טבע. גישת החוסן הקהילתי נתמכה גם על-ידי ענף נוסף שהתפתח במקביל, ובמרכזו התפיסה הסלוטוגנטית של אנטונובסקי. על-פי תפיסה זו, אנשים פועלים באופן אינטואיטיבי לאחר אירוע מטלטל כדי להחזיר לעצמם את תחושת המסוגלות והביטחון ואת שיווי המשקל (ההומוסטאזיס). הובפול ועמיתיו זיהו חמישה עקרונות התערבות שנמצא כי הם מקדמים את החוסן הקהילתי בשלבי ההתערבות בעת האירוע ולאחריו (לקריאת ריאיון עם הובפול, הקליקו כאן):
1. הגברת הביטחון: תחושת הביטחון של האדם שהוא בר-הגנה, שהוא יכול לקבל מידע בנוגע לאחרים משמעותיים, להזים את השמועות ולהיעזר בתקשורת כדי לקבל מידע אמין.
2. הגברת תחושת המסוגלות העצמית: החזרת תחושת המסוגלות שאפשר להתמודד עם הקשיים.
3. הגברת תחושת הרגיעה: היכולת להרגיע את התגובות הפיזיולוגיות של מצוקה.
4. הגברת הלכידות: חיבור חברתי ומתן תמיכה חברתית, קיום ה"ביחד".
5. מתן תקווה: הסתגלות בריאה ואופטימיות. אמונתו של האדם ביכולתו לשלוט במצב היא מרכיב מכריע בהתמודדות שלו עם מצבי חירום ואסון.
לאחר ההקדמה התאורטית התחלקו הבוגרים וחברי הסגל לקבוצות קטנות, וכל אחת מהן התעמקה בקריאת טקסט תאורטי המתאר את אחד מעקרונות החוסן. בכל קבוצה התפתח דיון על הדרכים והפרקטיקות ליישום העיקרון שבחנו, ועל הקשיים והמגבלות שבכך.
ההתכנסות המשותפת לאחר העבודה בקבוצות אפשרה לצרף את כל המרכיבים ולקיים דיון מעמיק בהיבטים השונים שכל קבוצה הציגה. מעבר ללמידה החשובה שהתקיימה במפגש, המשתתפים הרגישו כי ניתנה להם ההזדמנות לחלוק רגשות והתמודדויות ולפתח תקווה לעשייה שהיא פרי ידע, ניסיון ומנהיגות אישית וחברתית. היכולת של למידה חדשה , שיח ושותפות במציאות שאנו חווים מחדדת את מקומה של מנהיגות בעת צרה. היכולת ליזום ולפעול מאפיינת את תפיסת העולם המנדלית שעל בסיסה אנו שואפים להמשיך ולפעול.
מנהיגות הנערכת על-פי ההקשר – הקהילה והמקום שבו אנו חיים ופועלים – היא מנהיגות בעלת ערך רב, ובוודאי בימים של משבר וקושי. הקהילה היא ישות חברתית , רקמה אנושית הצומחת באופן טבעי בין אנשים החולקים מרחב מחיה משותף. עם עליית המודעות החברתית החלו להכיר בכך שקהילה אינה רק בעלת מרחב מחיה משותף, אלא יכולה להיות גם בעלת שאיפה להשגת מטרות חברתיות משותפות. הביטחון ותחושת המוגנות הן חלק ממטרות אלו.
מקווים ליישם את הלמידה במהרה בימים של רוגע, שידגישו את החשיבות של פיתוח חוסן פנים-חברתי בנגב על מכלול תושביו.
