"באתי אל המילים הפשוטות ביותר" אומר המשורר אמיר גלבע, ודומה כי דנילוביץ' בא אל המנהיגות מן המחוזות האותנטיים ביותר. "אני מרבה לשוטט בעיר", אמר דנילוביץ', ששוחח עם משתתפי התכנית על אתגרי המנהיגות בבאר שבע, "ואני שב ומתכעס בכל פעם שאני מבחין במטרד שאינו מסולק, במטרד שאינו מטופל, בבעיה שאין איש מבחין בה... ובכן, הציפייה הראשונה שיש לי מכם", אמר ראש העירייה לבכיריו, "היא שתהיו שם. שתבחינו, שתערבו, שתתערבו, שתפגינו דוגמה אישית של מעורבות אזרחית מתמדת". בהמשיכו קו זה של פשטות חזר דנילוביץ' על המובן מאליו והטעים עד כמה אין הוא מובן מאליו. למשל ההיענות לפניות הציבור, החיוך, הסבלנות, היכולת לשאת בגבורה תלונות בלי לתרץ אותן.
בלי לכפור בנחיצותה של הגות, בלי לערער על חשיבותה של תאוריה, הבהיר רוביק דנילוביץ' שמבחינתו מנהיגות פירושה בראש ובראשונה אזרחות מופתית. "כלפי חוץ נהיה הסובלניים שבאנשים", הדגיש, "אך כלפי פנים, בינינו, עלינו לאתגר זה את זה ללא הפסק. ביום שבו נשקוט על שמרינו יקיץ הקץ על מנהיגותנו".
23 משתתפי תכנית הבכירים של עיריית באר שבע ישובים היו סביב שולחנות כיתה 1 במרכז מנדל למנהיגות בנגב והקשיבו קשב רב לראש העירייה הכריזמטי, המוביל את באר שבע למחזות של שיפור, מצוינות ואיכות חיים טובה יותר לישראל ולמרחב הנגבי כולו.
