חדשות ואירועים

העיר כמרכז העולם

הגיליון "העיר כמרכז העולם" של כתב העת "פנים", שערך ד"ר יצחק אהרונוביץ', חבר סגל מרכז מנדל למנהיגות בנגב, בשיתוף עם רוביק רוזנטל, יצא לאור בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. הגיליון בוחן כמה זוויות של תופעות של עיר, עיור ועירוניות

העיר כמרכז העולם 

​​​​​הגיליון "העיר כמרכז העולם" – גיליון 64 של כתב העת "פנים", שערך ד"ר יצחק (קיקי) אהרונוביץ', חבר סגל מרכז מנדל למנהיגות בנגב, בשיתוף עם רוביק רוזנטל, יצא לאור בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. בגיליון מופיעים מאמריהם של בכירי הכותבים בתח​​ום העיר, העיור העירוניות בארץ. המאמרים עוסקים באופי החיים העירוניים, בהיבטים אקולוגיים ותרבותיים של העיר, במרחב העירוני כמרחב של ביטויים של חינוך, צדק ואסתטיקה. הגיליון בוחן כמה זוויות של תופעות של עיר, עיור ועירוניות, ושואל שאלות כגון: מהם החיים בעיר? איך בנויה העיר המודרנית? מה מייחד את ערי הפריפריה ואילו טעויות נעשו בהקמתן? בגיליון אף שני מאמרים העוסקים בערים "ייחודיות": עיר הפיתוח ועיר ערבית.

במאמר הפתיחה "הערים בין חיים, מוות וניצחון" סוקר אהרונוביץ' שניים מהספרים החשובים ביותר בנושא העיור –מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, מאת ג'ין ג'ייקובס, שנכתב בשנות ה-60 ועדיין נחשב כאורים והתומים של נושא החיים בעיר, וניצחון העיר, מאת אדוארד​ גלייזר, שיצא לאור לפני שנתיים וקובע באופן גורף שהחיים בעיר הם צורת החיים המועדפת על המין האנושי. "הייחוד המרכזי של עיר הוא היכולת לקיים מפגשים רבים בין מספר רב של אנשים, שכל מטרתם להחליף רעיונות, דעות, מחשבות ולצחוק מעט ולרכל, כי כך עושים אנשים", כותב אהרונוביץ'. בהמשך סוקר אהרונוביץ' את כל 12 המאמרים הנוספים, היוצרים יחד זוויות התבוננות שעשויות לספק תובנות חדשות ביחס לערים, לתופעת העיר ולחיים העירוניים הנוצרים בעיר.

בין התורמים לכתיבה שני חברי סגל של מרכז מנדל למנהיגות בנגב – ישראל שורק וד"ר שני בר-און. במאמרו "קרת שאינה מנוכרת" מנסה ישראל שורק לסדוק שלושה מיתוסים מקובלים על עיר – האחד, שהעיר היא מקום צפוף יותר מהכפר, השני – שהיא מקום רועש יותר, והשלישי – שהיא מקום מנוכר יותר. "האדם ממיר סוג אחר של רעש בסוג אחר של רעש. את רחש המכוניות בהמיית הגלים, את תנועת האנשים במשב הרוח בעצים", כותב שורק.

"תנאים של עיור", מאמרה של שני בר-און, סוקר את הגורמים לתהליך העיור במאות השנים האחרונות במערב ובמאה השנים האחרונות בישראל, בפרט מאז הקמת המדינה. טענתה העיקרית של בר-און היא שעד קום המדינה היה תהליך העיור וולונטרי ברובו, ואילו לאחר הקמתה, בישראל הריבונית, היה התהליך בחלקו כפוי, בשל הכוח המחולל של בניין מדינה.

את הגיליון הדיגיטלי של כתב העת אפשר לקרוא​​​כאן.